מהפכת ה-ACES לא סתם מזיזה את הגבינה, היא משנה את אופן עשיית הגבינות

מהפכת ה-ACES הולכת לחולל שינוי ולכן גם התנגדות לשינוי בכל ענפי המשק

האם באמת תהיה מהפכה?

התנגדות לשינוי מתבטאת פעמים רבות בסקפטיות, ואכן כאשר מדברים עם מנהלים על מהפכת ה-ACES, הידועה גם כמהפכת הרכב האוטונומי, הסקפטיות היא תגובה נפוצה. רבים מהם מניחים שמדובר על משהו שייצא לפועל אולי בעוד 10 או 20 שנה, והם גם מגבים את עמדתם בנימוקים והסברים מפורטים. מצד שני אנחנו רואים שתעשיית הרכב מתחייבת שעד 2021 יעלו רכבים אוטונומיים על הכביש בצורה מסחרית. אז איך זה שיש כאלו הבדלי גישות?

כל שינוי יוצר התנגדות לשינוי, גם אם השינוי הוא חיובי. אנחנו לא רוצים לוותר על המוכר והבטוח. כיועץ ארגוני אני גם יודע להגיד שאם אין התנגדות לשינוי, אז השינוי כנראה גם לא ייושם. לא טבעי לצפות מאנשים לשנות התנהגות והנחות יסוד לגבי המציאות שלהם ושלא יהיו התנגדויות.

כאשר יצא הספר "מי הזיז את הגבינה שלי" הוא יצר תהודה גדולה, מכיוון שהוא המחיש בצורה פשוטה וסיפורית כיצד אנשים מתנגדים לשינוי ומה קורה לאלו שבסוף מסתגלים לעומת אלו שלא. יתרונו הגדול היה בכך שהוא הפך את הנושא לפופולרי והביא למודעות רחבה תופעה שידועה כבר שנים – רוב האנשים לא אוהבים שינוי.

אבל כיום כבר השאלה "האם תהיה מהפכה?" התחלפה כבר מזמן בשאלת העיתוי והעוצמה. סקר שביצעה חברת מקינזי בקרב מנהלים בכירים ואשר פורסם בחודש מרץ 2018 תחת הכותרת "Disruptive forces in the industrial sectors" מלמד שאחוז גבוה מהמנהלים הבכירים מבינים שהעולם המוכר עומד בפני טלטלות משמעותיות עקב מהפכות טכנולוגיות, אך גם מלמד שרוב החברות לא מוכנות כראוי לשינויים אלו, במיוחד לא השחקנים הוותיקים בכל ענף.

כמי שעוקב באופן רציף אחרי החדשות והפרסומים בעולם ה-ACES, אני רואה שכל חודש שמתקדם מביא איתו קפיצות מדרגה ויישומים חדשים בשטח. ולכן מנהלים צריכים להבין שהגבינה כבר מזמן הוזזה, להתחיל להיערך לשינוי, ולא פחות חשוב להתמודדות עם ההתנגדויות לשינוי.

מה זה אומר שמזיזים לי את הרכב? 

שינוי סביב הרכב שלנו הוא שינוי רגשי. העוסקים במכירת רכב יודעים שקניית רכב היא קנייה מאד רגשית. גם בגלל העלות אבל גם בגלל הסטטוס שהרכב מקרין על בעליו וגורמים נוספים. לכן לא פלא שככל שמתעצמת מהפכת ה-ACES ההתנגדויות הולכות וגוברות. מתחדדת ההבנה שהולכים "לפגוע" ברכב שלנו ובתפקידנו כנהגים, ושבעתיד לא יהיה לנו רכב אלא נשתמש בשירותי תחבורה חכמה.

מכיוון שרוב האנשים עוד לא ממש מבינים את המשמעויות של מהפכת ה- ACES (גם היצרנים ומובילי המהפכה לא תמיד מבינים את כל המשמעויות – תחשבו על סטיב ג'ובס והאייפון), הם מגבשים את עמדתם מתוך המציאות המוכרת להם. הנחות היסוד שלהן לגבי העתיד נשענות על הנחות היסוד הקיימות והמוכרות. למשל, "אנשים לא יוותרו על חווית הנהיגה", או "לאנשים יש ברכב את הצעצועים של הילדים והם לא ירצו לעבור כל פעם לרכב אחר".

כך, ההתנגדויות משלבות גם מרכיב רגשי – "לוקחים ממני משהו", וגם מרכיב רציונלי – "הטכנולוגיה עוד לא בשלה" או "עוד אין רגולציה מתאימה".

אחד האתגרים הגדולים של מובילי תעשיית הרכב האוטונומי הוא להתגבר על ההתנגדות לשינוי של הנהגים – הצרכנים הסופיים. אבל בדרך יש אתגר נוסף לא פשוט – ההתנגדות לשינוי של מנהלים ועובדים ממגוון רחב של ענפים ותעשיות שאר יושפעו ממהפכת הרכב האוטונומי. מדובר במנהלים ועובדים מכל הדרגים אשר הגיעו למעמדם בזכות מומחיותם וניסיונם במציאות הקיימת. מהפכה טכנולוגית עלולה לגרום לחלקם לאובדן מעמדם כמומחים במקרה הטוב, או לחסרי עבודה במקרה הרע.

השינוי נותן יתרון לשחקנים החדשים בזירה 

מצב זה נותן יתרון לשחקנים חדשים שתחום אשר אין להם נכסי עבר להפסיד אלא בעיקר הזדמנויות להרוויח. ניתוח של מהפכות טכנולוגיות קודמות מראה שחברות ותיקות, מובילות בתחומן, נעלמו בגלל שלא השכילו לעשות את השינוי אשר דרש מהם לוותר על נכסים רבים אשר הביאו אותן למעמדן – זה יכול להיות מוצרים, תחומי פעילות, מפעלים וכדומה. גם במהפכת ה-ACES אנו רואים שחקנים חדשים שאינם מעולם הרכב שנכנסים ומאיימים לתפוס הובלה במציאות החדשה – אינטל, גוגל ועוד.

כיצד מתמודדים?

מהפכת ה-ACES צופנת בתוכה אי ודאות רבה אך ניתן להתכונן אליה לכן, חשוב כבר עכשיו שהנהלות בכירות יתחילו להכיר את נושא מהפכת ה- ACES, יבינו את ההשלכות עבור העסק אותו הם מנהלים. כך יוכלו גם למפות את ההתנגדויות הצפויות בכל הדרגים, ממנהלים בכירים ועד אחרון העובדים. אני ממליץ לעשות זאת במספר שלבים:

  1. ראשית, יצירת מודעות בהנהלה ובדרגים הבכירים לגבי מהי מהפכת ה-ACES והמשמעויות שלה עבור העסק שלנו.
  2. תהליך שיטתי של מיפוי וניתוח הסיכונים וההזדמנויות לארגון בעקבות מהפכת ה-ACES.
  3. תהליך אסטרטגי מעמיק להיערכות לקראת מהפכת ה-ACES
  4. בניית תכנית עבודה מסודרת להיערכות הארגון בהתאם לתכנית האסטרטגית, כולל מיפוי מסודר של ההתנגדויות הצפויות ודרכי ההתמודדות איתן.
  5. הכנת הארגון למציאות החדשה – מבנה ארגוני, תהליכי עבודה, דפוסי קבלת החלטות, תשתיות טכנולוגיות, תכניות מגירה בתחום העסקי ועוד.
  6. יישום השינויים והטמעת האסטרטגיה החדשה, תוך יצירת מנגנונים לבחינה מתמדת של הסביבה העסקית והתאמת האסטרטגיה בהתאם לשינויים בסביבה.

זאת אולי נראית תכנית כבדה שמחייבת השקעת זמן ומשאבים רבים, אך צריך לזכור – זה לא שהולכים להזיז גוש גבינה אחד, אלא כל "תעשיית הגבינה" הולכת להשתנות.

 

כתוב/כתבי תגובה