מה זה ACES ולמה זה "זהה אבל שונה"

מה זה ACES, מהי מהפכת ה-ACES , ובמה היא שונה ממהפכת הרכב האוטונומי?

ACES הם ראשי תיבות של Autonomous, Connected, Electric, Shared והכוונה היא כמובן לכלי רכב, זה שעומד לעלות על הכביש במהרה בימינו. בפוסט זה אחדד ואבהיר מה זה ACES.

כל אחד מהמאפיינים הוא מהפכה בפני עצמה:

הרכב האוטונומי

המעבר מנהיגה אנושית פעילה, לנהיגה המסתייעת בחיישנים ו"אינטליגנציה" של הרכב, עבור לנהיגה עצמית של הרכב עם אופציה לנהיגה אנושית, ולבסוף לרכב עצמאי לחלוטין, נטול הגה ודוושות. למהפכה הזו לבדה יש את הפוטנציאל להקטין את תאונות הדרכים בעד 90%, ובכך להקטין עומס על מערכות בריאות וביטוח, להקטין עלויות ייצור של הרכב, להפחית עומס בכבישים ועוד.

הרכב המקושר

החיבור של הרכב עצמו על מערכותיו וחיישניו לרשת האינטרנט, לכלי רכב אחרים ולתשתיות הכבישים. למהפכה זו פוטנציאל לשיפור ניהול התנועה בדרכים, שיפור רמת האמינות ולכן גם את בטיחות הרכב. מסחור הנתונים יפתח אינספור הזדמנויות כלכליות חדשות, בניתוח והצלבת מסות אדירות של נתונים על מאפייני המשתמשים בכלי הרכב, מאפייני הרכב, מאפייני הדרך, והאינטראקציות ביניהם.

הרכב החשמלי

ההתקדמות בטכנולוגיית הסוללות, הקיבולת שלהן ועלויות ייצורן, יביאו בקרוב לנקודת השוויון (Break-Even) בה עלות הרכישה של רכב חשמלי תשתווה ובהמשך תרד מתחת למחיר הרכישה של רכב מונע מנוע בעירה פנימי. יחד עם העובדה שלרכב חשמלי יש הרבה פחות חלקים נעים (ולכן פחות שחיקה ובלאי), ועם מחיר החשמל אשר נמוך משמעותית ליחידת אנרגיה ממחיר דלק מאובנים (בנזין או סולר), נקבל עלות מחזור חיים (ולכן עלות ממוצעת לק"מ) נמוכות בהרבה מהמוכר היום. כנגזרת מכך יקטן הזיהום הסביבתי משמעותית, הן כתוצאה למעבר לייצור חשמל נקי, הן כתוצאה מכך שאין צריכת אנרגיה ברכב במצב עמידה (שלא כמו ברכב המונע במנוע בעירה פנימית), והן כתוצאה מצמצום מספר תחנות הדלק המזהמות וצמצום התנועה של מכליות דלק בכבישים.

הרכב השיתופי

המהפכה הזו מעט מתעתעת, למעשה הביטוי העמוק שלה הוא מעבר מרכישת רכב לצריכת נסיעות, כלומר מעבר מקניית מוצר לקניית שירות. היא מורכבת למעשה מהתפתחות של שני מודלים של שיתוף –  בעלות שיתופית על כלי רכב ונסיעה משותפת. כבר היום אנחנו רואים הופעה של מודלים חדשים לבעלות ושימוש בשירותי הסעה. דוגמאות לכך הן Car2Go, Uber, VIA ועוד. כולן מגששות את השוק מתוך תפיסות שונות של צרכי הלקוחות ואופן מתן השירות, כאשר חלקן מתכוונות לנסיעה "פרטית" ברכב שאינו בבעלות הנוסע, וחלקן לשיתוף הנסיעה בין המשתמשים כדי להוריד עלויות ולהקטין עומסים בכבישים.

 

עכשיו, כאשר אנו מבינים מה זה ACES, אנו מבינים שמהפכת ה-ACES היא הרבה יותר מאשר רק מהפכת הרכב האוטונומי. כל אחת מארבע המהפכות מהדהדת ומגבירה את השאר, וכך אנחנו עומדים בפני מגה מהפכה.

זהה אבל שונה –הייתכן ?

אז למה זה זהה ? – משום שכל אחת מהמהפכות מתנהגת בפני עצמה כתהליך סינגולרי. כל אחת מהן בנפרד נמצאת בשלב הטרום סינגולארי, אך האנרגיה נצברת, הטכנולוגיה מתפתחת בקצב אקספוננציאלי, השוק דורש לפתור את הבעיות הקיימות והתחרות בין הרעיונות מסחררת.

אבל למה זה שונה? – משום שקורים שני דברים שלא קרו מעולם. הראשון הוא שארבע המהפכות האלה מתכנסות לאותה נקודת זמן, מהדהדות את האפקטים של האירועים ביניהן ומעצימות זו את זו. השני הוא שבפעם הראשונה (אולי) בהיסטוריה, אנחנו רואים את המהפכה מבעוד מועד, מה שמאפשר, ולמעשה מחייב אותנו לפעול מיד כדי להתכונן למפץ הסינגולארי, לרעידות המשנה ולתקופה הכאוטית שבעקבותיו.

בפוסט הבא "Welcome to the revolution"  נחקור את האנטומיה של מהפכות, מהסימנים המעידים ועד התייצבות המציאות שאחרי.

מחשבה 1 על “מה זה ACES ולמה זה "זהה אבל שונה"

  1. ראשית,

    לדעתי המהפכה אכן מגיעה, מהפכת ה-ACS (אוטונומי מקושר שיתופי), השארתי בצד לרגע את נושא ה"E" (חשמלי)
    יחד עם זאת היא לא ממש תגיע לדעתי בנקודת זמן ספציפית (ברגע אחד) כמו צ'ונאמי, או כמו ה"מהפכה הצרפתית", לכן לא נראה לי שארגונים עלולים להתפס עם ה"מכנסיים למטה", לדעתי יש עוד זמן רב (כמה שנים טובות), ובמיוחד כשלא ברור בכלל איזה מהפתרונות הקיימים ואולי העתידיים יהיה הפתרון הדומיננטי בשנים ההבאות, החברות היחידות לדעתי שחייבות להערך ולהשקיע בפיתוח ולבחור כיווני השקעה כדי להשאר רלוונטיות הן החברות הקשורות ישירות לעולם ייצור הרכב והתעשיות התומכות בו.

    ועכשיו לנושא שמעניין אותי והוא סוג הפיתרון (מתייחס לאות "E") לעניות דעתי הבלתי נחשבת, ואני ממש לא מומחה בתחום, יש להתייחס כרגע למספר שאלות…..

    שאלה 1 – האם רכבים מונעים ע"י מנוע בערה פנימי יעלמו מהעולם, לדעתי התשובה היא כן.
    א. כל חברות הרכב עוסקות בכך (השקעות בפיתוח פתרונות שונים) ואף נקבו בתאריך בו יתחיל השינוי (מהפכה).
    ב. ממשלות שונות החלו בתהליכי חקיקה בנושא, רגולציה ותשתיות (ישראל גוררת רגלים בנושא).
    ג. טכנולוגיות שונות "מבשילות" עד כדי יכולת אספקת מוצרים שעומדים בדרישות יצרני הרכב המובילים.

    שאלה 2 – מתי זה יקרה.
    א. התחלת התהליך – ככל הנראה בין 2021 ל-2025
    ב. הגעה לנתח שוק עולמי של כ-30% – ככל הנראה 2030 עד 2035
    ג. הגעה לנתח שוק עולמי של כ-90% – ככל הנראה בשנת 2050, 10% מקומות נידחים, רכבי אספנות ומועדון החמש.

    שאלה 3 – איזו טכנולוגיה/פתרון יובילו את השוק, טוב כאן זה מתחיל להסתבך…..

    רכב מימן – ליתר דיוק "תא דלק מימני" נשמע מסוכן ? ובכן זה רק "נשמע" כך, לדעתי מדובר באופציה הטובה ביותר.
    א. מילוי – לוקח כ-5 דקות
    ב. טווח – כ-500 ק"מ במהירות 110 קמ"ש (טווח יעד כ-800 ק"מ)
    ג. על הכביש – יונדאי NEXO, רכב אוטונומי, גרסת 2021 תהיה גרסה של רכב אוטונומי דרגה 4 !!!!
    – טויוטה MIRAI, "תא דלק מימני" שמספק חשמל לסוללה, מ-0 ל-100 ב-9 שניות, מהירות 180 קמ"ש !
    500 ק"מ, 5 ליטר, 50 יורו, לא רע, כמה אלפי מכוניות באירופה.
    ברשימה בין השאר ניתן למצוא גם מרצדס, לקסוס, והונדה, זה קורה כאן ועכשיו !!
    ד. תדלוק – תחנת דלק יעודית לתדלוק מימני, נדרשת תשתית מקומית בנקודת התדלוק, באירופה יש כמה מאות תחנות.
    ה. עיבוד – מחשבי הרכב נדרשים לעבד כ-250 טרהבייט של מידע, "תא דלק מימני" יכול לספק את הכח הנדרש.
    ו. משקל – "תא דלק מימני" שוקל כ-10 ק"ג, סוללה בין 60 ל-100 ק"ג.

    רכב חשמלי – "סוללה נטענת" נשמע טוב, ובכן כן…. אבל האם באמת ישים, בואו ונבדוק….
    א. מילוי – לוקח בין 30 דקות ל….. כמה שעות, מ…… בעיה, אם אתה נתקע באמצע היום, באמצע העיר.
    ב. טווח – בין-130 ק"מ (מרצדס B קלאס), ומה קורה אם אני יורד לאילת? ל- 500 ק"מ (טסלה S) במהירות 100 קמ"ש
    ג. על הכביש – טסלה שברולט יונדאי BMW מרצדס ועוד (מיליוני רכבים)
    ד. תדלוק – תחנות/נקודות טעינה ציבוריות ופרטיות, וכן…… נדרשות תשתיות "מפלצתיות", ולכן אומר משהו בנושא.
    כאן לדעתי נמצאת הבעיה העיקרית, התשתיות הדרושות, עסק מורכב בו מעורבת הממשלה העיריות וגורמים
    אחרים שכולם כאחד גוררים רגליים, מדובר ממש ב"עקב אכילס" המונע/מאט כרגע את פיתוח התשתיות
    הדרושות, הן בנושא נקודות הטעינה הפרטיות, והן בנושא נקודות הטעינה הציבוריות.
    בישראל נעים כיום בכבישים כ-3.3 מיליון כלי רכב, כלי רכב חשמלי צורך חשמל כמו דירת 3 חדרים
    ממוצעת, מדובר על הכפלה או שילוש של יכולות ייצור החשמל, ההולכה, חדרי החשמל, הצמתים וכל מה
    שקשור לנושא, ב-25 השנים הקרובות, השקעה אדירה לכל הדעות.
    ה. עיבוד – מחשבי הרכב נדרשים לעבד כ-250 טרהבייט של מידע, מקצר משמעותית את אורך החיים של הסוללה.
    ו. משקל – "סוללה" שוקלת בין 100 ק"ג – ל-125 ק"ג.

    הנעה אחרת – לא ידוע, אבל בהחלט סביר שיצוץ משהו טוב יותר ב-10 שנים הקרובות, אז למה לרוץ ?

    לסיכום
    כרגע נראה לי מוקדם מידי להכנס לנושא השקעות אדירות בתשתיות לטעינת רכב חשמלי מהטעם הפשוט, אם העולם
    "יזרום" בשנים הקרובות לכיוון רכב מימני שדורש "תשתית מקומית" בתחנת הדלק (בדומה לרכב המונע בגז), או לכיוון
    פיתרון אחר שגם הוא ידרוש תשתית פשוטה מקומית בתחנת הדלק, ההשקעה האדירה בתשתית "טעינת רכב חשמלית"
    תתברר כהשקעה "רעה".

    ומילה אחת נוספת,
    כאמור אני לא מומחה בנושא, ולכן אין טעם לעניות דעתי הבלתי נחשבת, להיתפס ל"אי דיוקים" שלי בתגובה, אלא כדאי
    יותר להתייחס לרוח הדברים הכללית, הנוגעת לכדאיות ההשקעה הגדולה בתשתיות, וכן ל"דחיפות" של הערכות ארגונים
    שלא קשורים לעולמות "ייצור / שיווק / פרסום / שרות / ביטוח" לרכב.

כתוב/כתבי תגובה