איך אפשר להתכונן ל"לא נודע" לקראת המהפכה הטכנולוגית הבאה?

להכין את הארגון לסביבה של מהפכה טכנולוגית – סיפור של תרבות ותשתיות 

מהפכת ה- ACES – מהפכה שמכריזה על בואה

מהפכת ה- ACES מייצגת לראשונה בהיסטוריה מהפכה טכנולוגית שידועה מראש. ידועים הכיוונים הטכנולוגיים שאליהם מתפתח עולם הרכב, וידועים חלק גדול מהשחקנים הרלוונטיים. כמו כן ישנם אלפי מאמרים, מחקרים ובלוגים שעוסקים בנושא ומנסים לשרטט תרחישים עתידיים. אפילו לוח הזמנים שבו יתרחשו השינויים המרכזיים ידוע. רוב יצרני הרכב הכריזו על שנת 2021 כעל השנה שבה הם יציבו רכב אוטונומי בצורה מסחרית על הכביש, ויש יצרנים שאף מנסים להקדים את המועד.

מצד שני, סביר להניח שכמו שקרה בכל המהפכות הטכנולוגיות בעבר, גם מהפכת ה- ACES צפויה להמציא ולחדש דברים שכרגע אף אחד לא חוזה, מעריך או משער. מה גם שאנחנו לא מדברים על מהפכה טכנולוגית אחת, אלא על 4 מהפכות דרמטיות שהתפתחו באופן נפרד אחת מהשנייה (רכב – אוטונומי; מקושר; חשמלי; שיתופי). מהפכות אלו מתקבצות ביחד לנקודת זמן אחת שצפויה ליצור "מפץ גדול" ולשנות את עולם התחבורה בפרט ואת הכלכלה בכלל באופן שלא ניתן להעריך. אפשר רק להניח שכל התחזיות קדימה עשויות להיות נכונות או מוטעות באותה מידה, כי לא מדובר בהתפתחות אבולוציונית של המצב הקיים אלא על מהפכה שעשויה לשנות סדרי עולם.

נערכים למהפכה טכנולוגית דרך שינוי תרבות

אז איך ארגונים יכולים להתכונן למשהו שלא ניתן להעריך? איך בכלל ניתן ליצור מוכנות ארגונית כאשר מראש נקודת ההנחה שבלתי ניתן לחזות את העתיד? איך מנכ"ל יכול להחליט על אסטרטגיה כאשר נקודת המוצא היא שיש כל כך הרבה משתנים בלתי ניתנים לחיזוי?

התשובה היא שבהחלט ניתן להיערך למצב שבו האי ודאות שולטת. מצב זה זכה בשנים האחרונות לכינוי VUCA, שמייצגות את המילים – Volatile, Uncertain, Complex, Ambiguous. ישנם לא מעט ארגונים שסיגלו את עצמם לפעולה בסביבה שהיא סוערת, לא צפויה, מורכבת ועמומה, בעיקר ארגונים מעולם ההי-טק. האתגר שמהפכת ה- ACES מציבה הוא שהיא צפויה להשפיע על מגוון רב מאד של ארגונים שבאים מענפים מסורתיים יותר, או שכיום פועלים בסביבה יציבה יחסית, ואשר בשבילם ההסתגלות תחייב שינוי יסודי בתרבות הארגונית והניהולית. שינוי כל כך יסודי לפעמים שלא בטוח שכל הארגונים יצליחו לשרוד אותו בשלום.

הפעילות במצב של VUCA מחייבת ארגונים להיות בעלי יכולות להבין בצורה מהירה ומדויקת את השינויים בסביבתם העסקית. מחייבת לקבל וליישם החלטות באופן מהיר. לא רק החלטות ברמה הטקטית אלא גם החלטות ברמה האסטרטגית. למשל, ארגונים שהתרגלו לערוך דיון אסטרטגי אחת לשנה צריכים להיות מוכנים להיערך עם מספר אסטרטגיות פעולה. לדעת להעריך בכל זמן נתון את מצב השוק ואת מצב החברה ביחס לכל אחד מן הכיוונים האסטרטגיים ולהיות מסוגלים לשנות כיוון אסטרטגי באופן מהיר ובצורה מוצלחת.

שינויים כאלו מחייבים תשתיות ארגוניות ואופן פעולה שונה מזה שרוב הארגונים רגילים אליו, ולהפוך לארגון המבוסס על Agility. על מה זה Agility ואיך הופכים להיות כאלו בפוסט הבא.

כתוב/כתבי תגובה