דינמיקה של מהפכות טכנולוגיות היא אקספוננציאלית ולא לינארית

"צפה להיות מופתע, ותכנן בהתאם"

כשאנשים פוגשים טכנולוגיות – לינארי לעומת אקספוננציאלי

למה הרבה אנשים מתקשים לקבל שמהפכת ה-ACES היא מעבר לפינה?

למה מיטב החברות מנתחות את מהפכת ה- ACES באופן שמוכיח שטכנולוגיה מסוימת התפתחה באופן אקספוננציאלי*, ואז חוזות את המשך ההתפתחות שלה באופן לינארי?

כיצד מגשרים על הפער בין קצב התפתחות הטכנולוגיות לבין היערכות הארגונים למהפכת ה-ACES?

(* גידול אקספוננציאלי – גידול מעריכי, גדילה אקספוננציאלית, גדילה מעריכית, צמיחה מעריכית, גידול גאומטרי, טור גאומטרי ועוד הרבה שמות דומים – כולם מייצגים קצב גידול תלול במיוחד, שגדל בהכפלות ומשום כך הוא מהיר במיוחד)

חיים במציאות אקספוננציאלית עם חשיבה לינארית

ניתן אולי להבין זאת דרך הבנת הפערים בין החשיבה הלינארית שמאפיינת את רובנו לבין קצב ההתפתחות האקספוננציאלי של טכנולוגיות כפי שמוסבר במאמר How to Think Exponentially and Better Predict the Future.
במשך רוב ההיסטוריה האנושית, קצב ההתפתחות היה איטי וניתן לחיזוי. התוצאה היא שהחשיבה שלנו התפתחה והתאימה עצמה לשינויים בקצב לינארי, וכך אנחנו ממשיכים לחשוב גם במאה האחרונה בה הטכנולוגיות התפתחו באופן אקספוננציאלי (למשל, חוק מור).

דוגמה לכך היא שב- 1990, כאשר התחיל מיפוי הגנום האנושי, הניחו שלפי הקצב שבו זה מבוצע משך המיפוי צפוי להיות אלפי שנים. בפועל, הפרויקט הסתיים לאחר כ- 15 שנים.
בספרו "הסינגולריות מתקרבת" (The Singularity is Near), כותב ריי קורצוויל ש"העתיד יהיה הרבה יותר מפתיע מאשר רוב האנשים מתארים לעצמם, בגלל שמעט אנשים באמת הפנימו את ההשלכות של העובדה שקצב השינוי בעצמו מאיץ".

רוב ההתקדמות היא בסוף

גרף המתאר התפתחות אקספוננציאלית מאפשר להבין למה רוב האנשים מתקשים לזהות התפתחות אקספוננציאלית בזמן אמת. כיוון שכל צעד מכפיל את עצמו, אז בהתחלה קצב השינוי הוא איטי ודומה ללינארי – 1,2,4,8.

 

 

 

 

לעומת זאת ככל שמתקדמים בצעדים אז ההפרשים גדלים – 16, 32, 64, 128. כלומר בצעד האחרון עשיתי התקדמות ששווה לכל הצעדים שעשיתי עד אז. כך, גם קצב השינויים הטכנולוגיים שאנחנו חווים במציאות הוא איטי ולא נתפס כחריג, ואז אנחנו מרגישים את ההאצה וחווים שאנחנו נמצאים בתוך מהפכה.

האם מהפכת ה-ACES היא אקספוננציאלית?

בגרף המצורף (שלקוח מהערך Electric car use by country בויקיפדיה) ניתן לראות את קצב חדירת הרכב החשמלי לשוק בפועל (צפון אמריקה, אירופה, סין ויפן) מאז 2011 –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן לראות שקצב הגידול אינו בקו ישר לינארי אלא אקספוננציאלי. כלומר, כמות כלי הרכב החשמליים שנמכרת כל שנה גדולה משמעותית מזו שנמכרה בשנה הקודמת לה. המשמעות היא שהערכות שמתייחסות לקצב גידול איטי או שמתבססות רק על קצב חידוש הרכב שהתרגלנו לו בכל מדינה עלולות להיות שגויות. כמו שנאמר, למהפכה טכנולוגית דינמיקה משלה.

להבנת הכשל שלנו בחיזוי ניתן להסתכל על הגרף של נתח השוק של תחבורה שיתופית כפי שהופיע לאחרונה באחת מהסקירות של שוק הרכב באתר של Prescient Strategic Intelligence. נראה שעד עכשיו השוק התפתח באופן אקספוננציאלי, אבל התחזית קדימה משנה את הגרף להתפתחות לינארית.

 

 

 

 

 

 

 

תשוו את זה למשל לגרף הבא שמתייחס להתפתחות הרכב השיתופי בסין מתוך סקירה של Grand View Research

 

 

 

 

 

 

 

כאן כבר ניתן לראות תחזית אקספוננציאלית, עם האצה מתונה יחסית אבל אקספוננציאלית.

אז התשובה היא חיובית. כמו מהפכות טכנולוגיות אחרות, גם ארבעת המהפכות המרכיבות את מהפכת ה- ACES התפתחו ומתפתחות באופן אקספוננציאלי.

היערכות להתפתחות אקספוננציאלית של מהפכת ה-ACES

אם אנחנו מבינים שלפחות חלק מן האלמנטים של מהפכת ה-ACES התפתחו עד עכשיו באופן אקספוננציאלי, ומתוך הבנה שהטכנולוגיות השונות שיהיו ברכב האוטונומי המקושר מתפתחות באופן דומה (סנסורים, תקשורת, יכולות חישוב של מעבדים וכדומה), ניתן להניח שהתפתחות הרכב האוטונומי/חשמלי/מקושר/שיתופי תהיה מהירה ממה שרוב האנשים מעריכים.

לשם ההמחשה, נושא שבעבר לקח לפתח אותו שנתיים, צפוי להיות מפותח תוך שנה. רכיב שעלה 1,000 דולר יעלה רק 500 דולר, ויכולת טכנולוגית שהייתה ברמה X תהיה ברמה של X2. וכמובן, ככל שנתקדם בציר הזמן זה רק ילך ויאיץ.

המשמעות היא שנושאים רבים שהיום מתייחסים אליהם כאל בלתי בשלים טכנולוגית, שייקח זמן רב עד שייתנו פתרון הולם או יקרים באופן שהופך אותם ללא כדאיים, צפויים תוך שנה או שנתיים לתת מענה לצרכים מבחינת יכולת ומחיר.

אבל מה עם האנשים שחושבים לינארית? 

שני הגרפים שהבאתי כדוגמאות לגבי הרכב החשמלי והשיתופי מראים שבפועל אנשים מאמצים את הטכנולוגיות בקצב מהיר, וגרף החדירה לשוק הוא אקספוננציאלי. כשאנחנו מדברים על טכנולוגיה שהתפתחה באופן אקספוננציאלי (למשל, הסמארטפון) אנחנו משלבים בתוך זה גם את קצב החדירה לשוק ואימוצה על ידי האנשים. הרי ללא אימוצה על ידי אנשים לא היו ממשיכים מאמצי הפיתוח שלה.

הבעיה היא בצד של הארגונים שמושפעים ממהפכת ה-ACES (וזה כולל כמעט כל ענף ותחום במשק העולמי והישראלי). שם המנהלים צריכים לשנות דיסקט ולהבין שמי שלא יהיה מוכן לקצב שינוי מהיר, אז כדברי ריי קורצווייל המציאות תפתיע אותו.

כדברי הציטוט מאותו מאמר שהבאתי בראשית הפוסט – "צפה להיות מופתע, ותכנן בהתאם". ארגונים צריכים להבין שהזמן להתכונן הולך ואוזל, הנחות יסוד שלהם לגבי קצב חדירת הרכב האוטונומי/חשמלי/מקושר/שיתופי ואימוצו על ידי ציבור הנוסעים כנראה שגויות, וצריך להכין את הארגון למציאות החדשה. צריך לדעת להתכונן ל"לא נודע".

מתוך הבנת אילוצים אלו, פיתחנו ב- ACES Consulting מודל לליווי ארגונים בהכנת התשתיות העסקיות, הטכנולוגיות והארגוניות למהפכת ה-ACES.

 

 

כתוב/כתבי תגובה