איך היינו מדמיינים סמארטפון לפני 40 שנה?

האם תפיסת העולם שלנו מאפשרת לנו להבין משמעויות של מהפכה טכנולוגית?

מהי סכמה קוגנטיבית, או למה אנו מקובעים?

אחד המכשולים שעומדים בפנינו כאשר אנחנו ניצבים לפני מהפכה טכנולוגית, היא היכולת (או חוסר היכולת) לדמיין איך ייראה המצב החדש לאחר המהפכה הטכנולוגית. כפי שהפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה תיאר, אנשים מפתחים סכמות קוגנטיביות כלפי נושא מסוים, כלומר מבנים מנטליים של מכלול הידע והעמדות אשר מקלים ומאפשרים לאנשים להתמודד עם המידע הנקלט, זכירתו, עיבודו וכדומה. זו תפיסת העולם שמתעצבת אצלנו לגבי הסובב אותנו.

הצורך להתאים עצמנו למציאות

אז מה קורה כאשר מגיע מידע חדש לגמרי שלגביו אין לנו ניסיון? כמו למשל במהפכה טכנולוגית? מסתבר שגם כאשר המידע הקיים סותר את תפיסת העולם שלנו, אנחנו מטמיעים אותו למה שאנחנו מכירים ומתעלמים מן ההבדלים.
מצב זה משתנה כאשר הפערים בין המציאות לבין תפיסת העולם הם כבר גדולים באופן שלא ניתן להתעלם מהם, ואז אנשים מתאימים את תפיסת העולם למציאות החדשה. תהליך זה של התאמה בדרך כלל מלווה בתחושת קושי.

איך היינו מדמיינים סמארטפון? 

בואו נדמיין מצב, שבו לפני 40 שנה היו מספרים לנו שמפתחים טלפון חכם. מה הכרנו לפני 40 שנה? טלפון חוגה. האם יכולנו לדמיין כיצד ייראה הסמארטפון בהתבסס על כך שמה שאנחנו יודעים לגבי טלפון זה טלפון החוגה שניצב מולנו? כנראה היינו מבינים שאולי עם קודים מספריים אתה תוכל לקבל מידע מסוים (בדומה למה שהכרנו לגבי השעון הדובר וכדומה).

האם אנחנו באמת יכולים לדמיין מציאות של רכב אוטונומי?

באופן דומה, אני נתקל לא מעט פעמים בהתייחסויות לגבי הרכב האוטונומי, כאשר אנשים מדמיינים את המציאות הקיימת מבחינת צורת וסוג הרכב, מבנה הרחובות, מערכת התחבורה וכדומה, עם הבדל קטן שהרכב נוסע ללא עזרת נהג.

אבל המציאות תהיה כנראה דומה יותר להבדלים שבין טלפון החוגה לסמארטפון. כלומר, שני דברים שונים לחלוטין עם מעט מאד קוים מחברים. למשל, רכבים שונים שיהיו מיועדים לשימושים שונים. צורת הרכב לנסיעה עירונית ובין עירונית כנראה תהיה שונה. המרחב הגיאוגרפי של כבישים ורחובות עשוי להיות שונה מן המוכר לנו. וכך עוד דברים רבים במציאות התחבורתית הקיימת.

לכן, כאשר מבצעים סקרים לגבי מוכנות אנשים לנסיעה ברכב אוטונומי, כדאי להתייחס לתשובות עם הרבה זהירות. כנראה שרוב האנשים לא היו אומרים לפני 20 שנה שהם לא יכולים בלי ווטסאפ. סביר להניח שיותר מכך, תיאור של חלק גדול מהאפליקציות שמנהלות את יומנו כיום היו מעלות גיחוך והתייחסויות מזלזלות. תפיסת העולם שלנו לא אפשרה לנו להבין איך ייראה סמארטפון.

מה המשמעויות להכנה של ארגונים למהפכת ה-ACES?

גם לארגונים יש תפיסת העולם שלהם, והנהלות ארגונים שבויות בתפיסות עולם לגבי המציאות הקיימת. למרות שבמקרה של מהפכת ה-ACES היא ידועה מראש וניתן להתכונן אליה, אנו רואים ניסיון להטמיע את המידע החדש בתוך הסכמות הקוגנטיביות הקיימות.

התוצאה היא שארגונים חוזים מציאות מסוימת, שלאור ניסיון העבר עלולה להיות רחוקה מרחק רב ממה שיקרה בפועל. בדרך כלל הם חוזים התפתחות ליניארית כלשהי של המצב הקיים, במקום להבין שצפויים תרחישים רבים לא צפויים ובקצב התפתחות אקספוננציאלי. כתוצאה מחשיבה זו גם ההיערכות העסקית, הטכנולוגית והארגונית שלהם למהפכת ה-ACES אינה מותאמת למהפכה טכנולוגית אלא להתפתחות טכנולוגית של צעד אחר צעד.

לנער את הסכמות הקוגניטיביות 

לאור תובנות אלו, הבנו ב- ACES Consulting שהצעד הראשון הוא לשבת עם הנהלות ולנער את תפיסות העולם הקיימות. בנינו מודל אשר מאפשר להנהלות לבחון באופן אחר את המציאות המתהווה ולהתכונן אליה תוך הבנה שתפיסות העולם הקיימות עלולות להיות מכשול בדרך לשינוי והתאמה למציאות החדשה.

כתוב/כתבי תגובה