החשבון הפשטני של חולץ הפקקים

האם Carpool יכול להיות חולץ הפקקים?

עומסי התנועה בכניסות לערים הגדולות ובתוכן גדלים כל הזמן. הפקקים המתארכים וההשלכות הנלוות לכך שולחים את משרד התחבורה והרשויות המקומיות לחפש פתרונות שיהוו את חולץ הפקקים. מטבע הדברים כדי לפתור את הבעיה, מחפשים את הגורם לה. לפי הפרסומים האשם מצוי בתפוסה הממוצעת הנמוכה של נוסעים ברכב. המספר המקובל עומד על 1.1-1.2 נוסעים ברכב בשעות העומס.

אחד הפתרונות הפופולריים לבעיית הפקקים הוא אם כן, להגדיל את התפוסה הממוצעת ברכב. בכך יקטן מספר כלי הרכב על הכביש והפקק יתפוגג. לכאורה, הפתרון הברור מאליו הוא תחבורה ציבורית. אוטובוס אשר מלא ב- 50 נוסעים, חוסך לכאורה למעלה מ 44 כלי רכב לפי הממוצע הנ"ל. אז מה הבעיה? "נכריח" בעלי רכב, לוותר על הנוחות שבנסיעה ברכבם. נאלץ אותם ללכת מאות מטרים לתחנה הקרובה, להמתין לאוטובוס, אולי להחליף לקו אחר בהמשך, ואז ללכת מהתחנה בה ירדו שוב מאות מטרים ליעדם. למה נכריח? כי למעשה, אלה שיעברו לתחבורה ציבורית ישפרו את תנאי הנסיעה לאלה שלא יוותרו על רכבם הפרטי, וזאת במחיר נוחותם האישית.

מי מתנדב ?

פתרון שני הוא CARPOOL (נסיעה משותפת), אם מספיק אנשים יתפסו טרמפ עם חבר או עם זר, ויוותרו על רכבם שוב יתפוגג לו הפקק. כמה אנשים צריכים לוותר ? לפי שר התחבורה החדש, בצלאל סמוטריץ', אם מספר הקסם יעלה מ 1.1 ל 1.7 הפקקים ייעלמו כלא היו.

החשבון נראה הגיוני, אבל כדי להעלות את התפוסה הממוצעת מ 1.1 ל 1.7, צריכים כשליש מבעלי הרכב התקועים בפקק למצוא טרמפ לעבודה וחזרה. ושוב, תוך ויתור לא קטן על נוחות אישית "לטובת הכלל". עשו לעצמכם תרגיל קטן, תשאלו את האנשים בסביבתכם מי מהם מוכן לוויתור הזה. אני בספק אם תגיעו לשליש הנכסף.

אז מה עושים עם זה? הלנצח ניחנק בפקק?

בואו נסבך קצת את המתמטיקה. במקום לחשב תפוסה ברכב, ננסה להבין כמה "נדל"ן" – אורך כביש – תופס כל רכב כזה, שמסיע 1.1 נוסעים בממוצע. לטובת החישוב נעריך ונחשב כמה פרמטרים:

1. מרחק הבטיחות המומלץ הוא שתי שניות – במהירות של 50 קמ"ש מרחק זה הוא כ- 14 מטר. ב 80 קמ"ש המרחק הוא כ- 22.5. בהכירנו את הנהג הישראלי נניח שהמרחק הממוצע הוא פחות מכך, נניח 10 מטר ו- 15 מטר בהתאמה.
מרחק הבטיחות מורכב משני רכיבים. הראשון הוא זמן התגובה האנושי, מרגע שהעין קלטה מידע שמחייב תגובה ועד שהרגל לוחצת על דוושת הבלם. זמן זה הוא כ-0.7 שניות (נהגי פורמולה 1 מגיעים לזמני תגובה של 0.5 שניות). המרכיב השני נובע מהעובדה שיתכן והעיניים שלנו לא יהיו בדיוק על האירוע שמחייב תגובה. נניח שנסתכל במראה האחורית, או על לוח המחוונים, וייקח זמן עד שנזהה את הסכנה. אי רציפות הצפייה מוסיפה כ 1.3 שניות למרחק הביטחון המומלץ.

2. אורכו של רכב ממוצע כ 4.5 מטר

כלומר כאשר מהירות התנועה היא 50 קמ"ש הרכב תופס כ- 15 מטר מאורכו של הנתיב, וב 80 קמ"ש כמעט 20 מטר (בהתחשב באורך הרכב ומרחק הביטחון שהוא שומר מהרכב שלפניו).
אם נקצר את המרחק הזה בשליש, נוכל הגיע בדיוק לתוצאה הרצויה, בלי להכריח איש לשנות את התנהגותו ולוותר על נוחיותו. אך הדבר הזה לא יתרחש על ידי ויתור על מרחק הביטחון כאשר ברכב נהג אנושי, משום שאז כלי הרכב התקועים בתאונות יחמירו את הפקק.

ועכשיו Fast Forward לעתיד הקרוב

רכב אוטונומי חייב להיות עמוס בסנסורים המנטרים את הסביבה באופן רציף, לא ממצמצים, לא מסתכלים במראה האחורית, לא קוראים הודעות בסלולרי, או מחליפים תחנה ברדיו. כלומר, ניתן לגלח מזמן התגובה כ- 1.3 שניות.

זאת ועוד, זמן התגובה של רכב אוטונומי לאינדיקציה המחייבת תגובה, נמצאת בסקלות של זמני עיבוד של מחשב. נניח ברוחב לב, סדר גודל של אלפיות שנייה. כלומר במקום זמן תגובה אנושי של 0.7 שניות, אפשר (תאורטית) לרדת לזמני תגובה של 0.007 שניות. בואו נכפיל את הזמן הזה פי 10 ונעגל למעלה – כדי להיות בטוחים.

נחזור לחישוב שלמעלה, הפעם עם מרחק ביטחון של 0.1 שניות. מרחק הביטחון הפעם ב 50 קמ"ש הוא 1.4 מטר וב 80 קמ"ש , 2.2 מטר.
נוסיף לשמחה חידוש נוסף , נסתכל על רכב המתאים יותר לממוצע התפוסה כלומר כלי רכב ל- 2 נוסעים כמו ה Smart 4two או רנו Twizy שאורכן 2 מטר בקירוב. תחשבו על היתרון הכלכלי בהפעלת שירות RoboTaxi המבוסס על כלי רכב קטן יותר וקל יותר, שצריך פחות סוללות ולכן זול יותר.

עכשיו נחזור לנדל"ן, רכב אוטונומי לשני נוסעים כאמור יתפוס פחות מ 3.5 מטר מאורך הנתיב ב 50 קמ"ש ( 2 מ' אורך עצמי ו 1.4 מ' מרחק בטחון), וב- 80 קמ"ש פחות מ-5 מטר. וזאת לעומת 15 ו- 20 מטר בהשוואה להיום ברכב נהוג אדם. כלומר 75% פחות, טוב יותר הקיצור המקווה בשליש.

ברור שתרחיש כזה יחסל באמת את הפקקים גם אם יגדיל (!) ב 50% את מספר המשתמשים ברכב "אישי". כל שנותר הוא להמתין לרכב האוטונומי שיתממש במהרה בימינו, ולרגולטור שלא יעמוד בדרכה של הטכנולוגיה ויאיץ ככל הניתן את אימוץ הטכנולוגיה הזו על ידי הסרת חסמים. ובעיקר, על ידי פתיחת הראש להתבוננות מזוויות פחות כוחניות על הבעיה ופתרונה.

כתוב/כתבי תגובה