The ACES and the Joker – מהפכת ה-ACES בצל משבר הקורונה

תודה ל puncher51@

הסערה המושלמת – זו שהופכת סדרי עולם – מתרחשת כאשר תהליכים שונים ולכאורה זרים זה לזה או לפחות בלתי מושפעים הדדית, מגיעים לשיא בו זמנית, מהדהדים ומעצימים אחד את השני עד יצירת סוג של מפץ. מין נקודה סינגולרית כזו שהעולם אחריה לא נראה כמו זה שלפניה. בבלוג הזה דנו עד עתה בארבעת המהפכות המתלכדות לכדי סערה מושלמת כזו.  מהפכת ה-ACES – הרכב האוטונומי, מקושר, חשמלי ושיתופי.

מגפת הקורונה – בין אם קטלנית ומפחידה כפי שהיא מצטיירת בתקשורת, ובין אם גרסה של שפעת משודרגת – מכה בעוצמה בכלכלה העולמית. כתוצאה מכך, מתמוטטות בזו אחר זו מוסכמות יסוד ומאלצות את כולנו לבחון מחדש אקסיומות. ההשפעה של המגפה על הכלכלה וההתנהגות האנושית מספקת לנו הזדמנות לבחון השפעות אפשריות על הכיוונים שייקח עולם התחבורה שממילא משתנה בקצב מהיר.
אנחנו רק בתחילת התהליך, כך שחלק גדול מהמחשבות שאחלוק אתכם בהמשך מבוססות בקושי על ניחוש. אבל המטרה שלי היא לא לתאר את המצב העתידי אלא לגרות לחשיבה על ההזדמנויות החדשות שהסערה המושלמת הזו יוצרת.

הקורונה והרכב האוטונומי

תארו לעצמכם שהווירוס היה פורץ לעולמנו בעוד 30 שנה, כאשר רוב מוחלט של כלי התחבורה – רכבי נוסעים, תובלה ומטענים ותחבורה ציבורית – כבר הפכו לאוטונומיים:

  1. חשיפת נהגים לנוסעים נגועים ולהפך הייתה נמנעת כמעט כמעט לחלוטין – קצב התפשטות הנגיף היה יורד
  2. פינוי של חולים לבתי חולים באמבולנסים אוטונומיים היה גם הוא מקטין את מספר אנשי צוות הרפואה הנדרש, ושוב מקטין את מספר הנחשפים לסיכון.
  3. רכבי משלוחים אוטונומיים היו מאפשרים אספקה לאנשים בבידוד מבלי לחשוף את השליחים לחולים ומבלי להפוך את השליחים לסוכני הפצה של הוירוס.
  4. היכולת לשנע סחורות בין אזורי הסגר לאזורים שאינם בהסגר ולהיפך, היו מקלים את הנזק הכלכלי הנגרם ממגבלות סחר הקיימות היום, שמונעות הגעת סחורות בגלל הצורך לבודד את ציוותי ההובלה (נהגי משאיות, צוותי אוויר בתחבורה אווירית, וצוותי אניות המשא)

הקורונה והרכב החשמלי

הופעת הווירוס בסין, שהוא אזור התעשייה של העולם ואחד מצרכני האנרגיה הגדולים, גרם לשיתוק כמעט מלא של התעופה מסין ואליה, ובהמשך גם פגיעה קשה בתחבורה האווירית ואפילו הימית בכל העולם. שיתוק התעשייה כתוצאה מבידוד העובדים גרם וגורם לעצירת גלגלי התעשייה וגם גלגלי התחבורה היבשתית. כל אלה מתורגמים מיידית בהקטנת הביקוש לנפט, וכתוצאה מכך (ומתהליכים גיאו-פוליטיים אחרים) לצניחה במחירי הנפט הגולמי לרמות שכמותן לא נראו שנים רבות. למעשה בשערוך מחיר הנפט הגולמי היום (27$ לחבית) לאינפלציה בדולר מאז משבר הנפט הגדול ב 1973, המחיר היום הוא 23% מהמחיר ערב המשבר (116$ לחבית משוערך להיום). או כ- 4% פחות(!) מהמחיר המשוערך הנמוך ביותר (28$ לחבית משוערך להיום) מאז מלחמת העולם השניה.

טויוטה קורונה , הפעם באמת

אם מחיר הנפט הגולמי ימשיך להיות נמוך מאד בשנה שנתיים הקרובות – האם תהיה לזה השפעה "מצננת" על קצב חדירת הרכב החשמלי ? הפער בכדאיות השימוש בין רכב חשמלי, לרכב בעירה פנימית יטה לטובת הרכב החשמלי לאט הרבה יותר.

 

  1. איך זה ישפיע על קצב פרישת תשתיות הטעינה ?
  2. איך זה ישפיע על ירידת הערך של רבי בעירה פנימית?
  3. האם תהיה השפעה משנית על קצב חדירת הרכב האוטונומי שרובו המוחלט מתוכנן להיות חשמלי?

הקורונה והתחבורה השיתופית

המונח תחבורה שיתופית או רכב שיתופי מאגד תחתיו מגוון גדול של מודלים ופתרונות. סביר להניח שבעוד שנים לא רבות נראה תמהיל של פתרונות שיתופיים שיכלול:

  • תחבורה ציבורית קלאסית – רכבות כבדות וקלות וקווי אוטובוס קשיחים.
  • תחבורה שיתופית מבוססת נסיעה משותפת כמו המודל של VIA המיושם בת"א על ידי שירות Bubble או CarPool לסוגיו.
  • פתרונות מוביליות אישית – החל מרובו-טקסי אוטונומי, ועד כלי מיקרו מוביליטי להשכרה כמו תל-אופן, Car2Go והקורקינטים של Bird.

אפשר לחשוב על השפעות הווירוס דרך מבנה התמהיל והפופולריות של אמצעי תחבורה שונים לאור הרצון להקטין חשיפה לציבורים גדולים של בני אדם.

  1. האם ההשקעות בתחבורה המונית נכונים בראי המשבר ? האם ניו-יורק או לונדון עם הטיוב והסאבווי לא פגיעות יותר למגיפות מאשר נניח לוס אנג'לס רבתי, אשר מערכת הסעת ההמונים בה מפותחת פחות?
  2. האם ההטמעה (מאונס) המהירה של עבודה מהבית בארגונים שונים לא תלמד את אותם ארגונים שאפשר להתייעל ולחסוך על ידי עבודה מרחוק , דבר שיקטין את מספר הנוסעים למרכזי העבודה ובהכרח את הצורך והכדאיות של אמצעי הסעות המונים?
  3. האם הרכב האורבני השיתופי העתידי יתוכנן ל – 6-8 נוסעים כדי למקסם את מספר הנוסעים בנסיעה יחידה או שיתוכנן ל 2 נוסעים כדי לתת פתרון אופטימלי לממוצע המוכר של 1.2 נוסעים בנסיעה?

השאלות, התהיות והמחשבות הראשונות האלה מונחות על האדנים הידועים : בכל משבר נוצרות הזדמנויות חדשות. מכיוון שאנחנו ממילא בעיצומה של מהפכה ענקית, האנשים והגופים שכבר עוסקים במלאכה, חייבים לחשב מסלול מחדש. לא בהכרח במובן של מציאת מסלול חלופי, לעתים רק כדי לאשש, לבדוק ולנמק מחדש פתרונות שכבר בעבודה.
מצד שני אלה שלא הבינו עד היום שהמהפכה מתרחשת, יקבלו הדגמה מה קורה כשנוחת משבר ולא מוכנים אליו, ואולי כשיאלצו להתאים את עצמם לעולם החדש שווירוס הקורנה מעצב, יתפנו בלית ברירה לשקלל לתוך השיקולים גם את מהפכת ה ACES, מה שיאיץ את התפתחותה וישפר את המוכנות של כולם.

כתוב/כתבי תגובה